Фрагмент 1 (1936 г.)

בעזה"ש ח"י אלול תרצב לפ"ק [לפרט קטן]. עיר הבירה.

אם לא השחוק הוא לראות מדינה היותר גדולה ב"איירופא", אשר כגנה

זרֻויה כן תצמיח חדשים לבקרים "בתי-חרושֶת" ויציצו כעשב הארץ. תוצרות

הנייר עולה על ררִבי רִבבות "טאהן" (טוֹן) בכל יום וכשתצטרך לך "מחברת" לכתבה קשה למצוא בכל העיר ורק אחר חֵפש מחֻופש יותר משבועַים מצאתי בדי עמל "המחבֶרת" הזאת קטנה הכַמות וגרועה האיכות. אך "באין דגים גם

הסרטן לדג יחשב" יאמר ההמוֹני, ובכן אחרי הפסקה של שני שבועות שלא באשמתי הנני פותח שער "ליומני" בשעה טובה, ויהי רצון מבעל הרצון שלא

אֶכשל בלשוני ולא אֶנקש בשנֻוני כשם שעזרני בשמונת "חַלקים" הראשונים,

יזמין לי חומר הגון וראוי לרשום אותו זכרון בספר - ולכל לראש רוחי ונפשי

שוֹבב. ינחני במעגלי צדק, בשביל הזהב - האמת לאמיתו.

 עולם "הפֻוליטיק" עתה כסיר נפוח, כל "איירופא" עומֶדת על עֶבְרֵי פי

"הר געש" אשר בכל עֵת ובכל שָעה נכון הוא לבלוע את כל המקום ולכלותו

מעל פני האדמה. הסכסוכים והחיכֻוכים בין המדינות עצמו וגברו כל כך

עד כי קשה לברר את מי הצדק ואיזה דרך ישכן אוֹר להשבית את

המלחמה הקשה, אשר "כחרב דמקלֻוס" תלויה היא על ראש "איירופא". אחרי

מותו של "נשיא גרמנייא" הינדענבֻרג, עלה על כסאו "הַדִיקְטָאטֻור גיטלער" למ"ד [?], ע"י בחירות שוא ואמצעים לא כשֵרים נחל רוב דֵעות וישם כתר "הנשיא" בראשו. שִיטתו - שִיטת "הפאשיזם" ידועה לכל. בחפצו לכבוש את כל העולם כלו,

ולתכלית זאת הוא מזַיֵין את "הפריצים" באַוְוסְטְרִיַיא, מרבה תעמֻולה במדינות,

אשר לחוף "ים-הבַאלטי" הן שוֹכנות. עם מדינת "פוילין" עשה חוזֶה-קשר

סתָרים אשר איש לא יֵדע תוכוֹ, ועם "ייאפאן" כרת ברית וכל אלה

ביחד לקוח הוא אגרוף רֶשע כלפי מדינָאים, אדיר חפצו לקרוע מעליה

את "אֻוקרָאִאִינָא" - קֶרן בן שָמן זה שלא יחסר בו דָבר, אדמתן דשנה

ופוריה עפרות זהב, מִכְרה פחמים, ברזל, נחוֹשֶת, נהרות אניות

בהם תהַלכנה, עץ ואֶבן ונהֻוגים על ידי רַפסוֹדות  ובמדה מרובה. ארץ מבורֶכֶת

אשר רבות בשלום לחמו עליה עד שנספחה למדינָתך בימי "הַצַאריזם"

וגם (עתה) אחר "מהפכה" נִסו "??? "הפעטלורים" להבקיע אליה לא אחת

התנפל עליה, אם לא עלתה בידם. והנה מה שעמלו "האִינטֶנוֶונטִים" במלחמת האזרחים ועמלה היה לרוע – יחפוץ עתה "גיטלר" לרצע מעשיה? ...

קל ה... ... רמובן לדולת דינו במלחמת תופה חד לקבל חד ... ירא ה

"גרמנייא" מדעתה כי לא נכחה אז עתה ובלא ספק תעוד ידונו עליה,

לרו הוא מרבה רעים - עודרים על ידה ובשעה שהוא עליך מלחמה

מצד אחד .. "ייאפאן" מצד השני על סיביר וולַדיוָואסטָאק" וגם

מדינות הקטנות - שכֵנה יושיטו לה יד עזרה במילוי מחסורי צרכיה בכלכלה.

ודרכים יכונו להעביר את צבאותֶיה בלא מפריע. ל… הוא מבטיחה

"שני עולמות - …" על פי פעלה והכל על חשבון שלנו, עת ממשלתנו ואשר

שטח אדמתה הוא חלק השישי מאיירופא, אזייא ואַפריקֶא ביחד. אולם שונה

היא שֻא.. גמור הפוליטיק של "??מנייא, משל זו של "ייאפאן" בשעה שהראשונה עומדת בטבור "איירופא" היא אַנוסה להטמין את צפרנֶה לדַבר בלשון

ערומים אחת בפה ואחת בלב, כי לא נאה ולא נאה אחרי כל

ווריפות השלום "בשֶ…עווץ" לפצות פה בלשון, כל תותָח, ובן כי אחת

המלמה נטל עליה לתת דין וחשבון לפץ דעת הקהל, אשר (היא) עד

דבק ושוב ושפטר, מי הלא המתחיל ובשֶלמי הרֶצח הנורא שֶגרם

לשפיכות דם נקיים והרוחות … נושבות עד היסוד בָהן? וכל אלה

גלוי וידוע לפנה ופי הנסָיון הַמַר שֶשָקלה למְְטרפסה בעד "מלחֶמת

העמים" ולחייב אותה להיות נזהר ביותר, לשמור פיה ולשונה עד בוא

עת מנשרה להל מחשכתה הרעה לפעולות… לא כן "ייאפאן" החצופה

היושֶ…ת באִיי "ניפאן" הרחֵק ממרכָז "אֵיירופא" היא לא תבוש ולא חדלה

לצאת ברֵיש ולצחצח בחרבות על מדינת "הסִינים" נחתה ידה

הקשה לגדול ממנה את "מַא… ודה שלש שנה כדֶבֶר באופל

תהלך שם ממקום למקום, הולכת למחרבת בחרבה הקשה ערים ויושביהן

לאין מוחֶה. ועתה גם אל "סיביר" ידיה נטֻויות, אֶרץ נחלי מים עינות

תהומות, אשר ידֻגל לתב ועליה לשַלם לך. דיי חכירה שנה שנה, גם חוף "וולאדיוָואסטָאק" הוא אחד מהמֻקאלים" יוהטובים "בים השנט" קיץ וחורֶף

היא עובד בלא הפסקה והיא חֵל שהכל פונה אליו, כלה וצודות ותרָמים

פרשה על דֶרך "הפוליטיק" בֵינה ובין ממשלתות בחצפה להוציא אותך

מסבלנו תו אשר בה נדגול תמיד, אולם כל תחבולותֶיה ומועציתֶיה עצו

אל בינת שָריך, אשר למשפט ישוֻרו וכל מעשיהם שקולים ומדנדים ונדהרים

מפח יוקשים…… ותמיד הפח נשבר ואנחנו נולטים. באחכות

 הימים מצאה "מקום התנופה" שצ מדינתך ואליו תדרוך קשת לחושה - הלא היא

מדהד "במאנד…" על כיננה חִכיה לגבול מאחת … בלא כסף

בהוות המקום רחוק מאחתו רחש עת חלפים רברות חרץ ולא בותל לכלכל שם "צרָאות"

למלא מחסוריהם וצרכיהם במדון וב???????? לשמור על כמֻות החול

והדדייֻנותם, נשען על החנאיה הקשים תאמר "ייאפאן". להרגרות עמנו ולקוא

למלחמה ד??? לנַצֵח כמו שֶהצלִיחה בשנת 1903/4 ומרשה אותו "מ…,

אולם טעות גדולה היא בידָה - וש.. העתים ועמהן נתחלף גם מצד הצדא אופי

הת… ובכלל מדינתך פשטה צורה ולבשר. צורה אחרת, ומי "הצַאריזם" - ימי האפלה

החושך והגוררות נפלו, עברו לבסוף מן העולם. מדִינָתך עתה עלתה מעלות

"האִינְדֻוסטְרייא" והיא מהראשונות "באיירופא", אין לה עתה הצורך לפנות

לחו''ל ולקנות בכסף מלא כלי ,  רשתות חרבות של כלי משחית. כל אלה

הם "תוצרות" "בת-החרושת" שֶישים פה בשנים האחרונות אחרי "המהפכה"

מדינתך שֵלֶטת עתה באוור נבִשְבִיִץ הדרכים המועדפים "להמעופיים"

הם מהמֻובחָרים והמֻעולים בארץ, כן גם "האַוִירונים" מצטַיינים בשכלֻולה,

תרומתך, מכונותיהם ובַקלות המִירֻוץ וזה הֶראֻן בנסיונם להצלת הנוסעים

בספינת "צֶעלֻיוסְקין" שהפליאו את כל העולם באומֶץ רוחם. על "ייאפאן" כעת

נשוא חשבות אך כדאי וכשר לפנה לעורר תִגרה וקטָטה עם שרותה

הגדולה והחדקה ממנה בכמֻות ובאֵיכות לכלי יקלים בה בתגה הידוע:

"חַמרא אָציל לשובעי" וקמא אֻודנָא בהַוֵי לו גָזִיז ממנו".

 

אליעזר זאב וואלף גאלדשטיין (Элиэзер Зеев Вольф Гольдштейн)

Псевдоним: "Эгоз Паратони" (אגו"ז הפרעתוני/Egoz Ha-Par'etoni). 

Подробности биографии автора неизвестны. Автор проживал в Москве. В дневниках он упоминает жену, дочь и внука.

Перейти на страницу автора